טלויזית מציאות מ 1882 ועד 2002

הקצה האליטיסטי של זאנר טלויזית המציאות סומן. סידרת המציאות "פרונטיר האוס" שהופקה ושודרה לאחרונה ע"י הטלויזיה הציבורית בארה"ב, עוקבת אחר תלאותיהן של שלוש משפחות שהתנדבו להשתתף בניסוי היסטורי-סוציולוגי-טלויזיוני. המשפחות, שנבחרו אחרי מיונים קפדניים, הקדישו את עצמן במשך חמישה חודשים לאתגר – לחיות כמו המתיישבים במערב ארה"ב בסוף המאה התשע עשרה. הסדרה, שבנויה על מחקר הסטורי מעמיק, בעצם מצליחה לשבור את המיתוסים הרומנטיים על ההתיישבות במערב כפי שמופעים בזיכרון הקולקטיבי האמריקאי. תוך כדי כך היא מאירה באור מקורי תקופה מעניינת בהסטוריה וכמובן, היא מבדרת, מרגשת, מצחיקה עצובה ונוגעת ללב.

הז'אנר שנקרא טלויזיית מציאות, שהתחיל עם 'העולם האמיתי' של אם. טי. וי ועלה לקידמת הבמה עם הלהיט של שנת 2000, סורבייבור, הולך ותופס מקום מרכזי בעולם הפריים טיים של הטלויזיה. סורבייבור שברה שיאי רייטינג והביאה את סי.בי.אס, הרשת ששידרה אותה לראש הדירוג אחרי שנים של דישדוש במקום השלישי (לאחר אן.בי.סי ו איי.בי.סי). סידרה זו ששודרה גם בישראל הביאה את ז'אנר טלויזיית המציאות לראש סדר העדיפויות של כל מנהל תכניות ומפיק-יזם באשר הם. והתוצאות לפנינו.

מנהלי תכניות בטלויזיה יודו רק לעיתים רחוקות שהכלים שעומדים לרשותם לצפות האם תכנית תהיה להיט או כשלון מצומצמים ביותר. הדבר תלוי בכמות גדולה של מרכיבים שקשה לצפותם ועובדה זו מסבירה את המגוון העצום שהתפתח לאחרונה בתוך זאנר טלויזית המציאות. סידרת מציאות בעצם מביאה למסך דרמה סמי-דוקומנטרית שאת כללי המשחק שלה מעצבים מפיקי התכנית. בבואך להגות קונספט לתכנית מציאות עליך למצוא מצב בסיסי, הנחת יסוד, להגדיר מטרה ולרקוח מערכת חוקים שבמסגרתם יפעלו הדמויות בסדרה. המטרה ידועה מראש אך מה שיקרה בדרך אליה הוא בעצם הנעלם שהצופה משתוקק לראות.

דוגמא טובה לכך היא הסדרה "הרווק" הלהיט של העונה האחרונה ברשת איי בי סי. הנחת היסוד שלה היא שכולנו היינו רוצים לראות כיצד בוחר רווק אטרקטיבי את זוגתו לחיים. במרכז הסדרה עומד אלכס, יועץ השקעות נאה בן 31 מסן פרסיסקו, בוגר הרוורד, שרוצה להתחתן כמובן, בקיצור מה שלדעתם כל בחורה אמריקאית עם ראש על הכתפיים היתה מאחלת לעצמה. מנגד ישנן 25 נשים צעירות מרקעים ועיסוקים שונים. בכל פרק של הסדרה אלכס יוצא לבילויים עם אחת או כמה מהמשתתפות ובסוף כל פרק הוא מחליט למי לתת ורד, כלומר מי עולה לשלב הבא ומי, למרבה הצער, הולכת הביתה. המשימה שלו היא לבחור אחת מהן ולהציע לה נישואין. בכל פרק עליו לנפות מספר קבוע מראש מהשתתפות, כל החויות של אלכס עם המשתתפות מצולמות וכל הצדדים מספרים לצופה על הרהורי ליבם ורגשותיהם בעקבות הבילויים והמפגשים. הצופה אם כך עד לתהליך הניפוי המדורג של המשתתפות שבכל רגע נתון, כך מדגיש המנחה, יש להן את הזכות והכח להגיד לאלכס לא. כלומר להחליט שאינן מעוניינות להתחתן עם אלכס. למרבה ההפתעה אף אחת מקרב עשרים וחמש הנשים הצעירות, לא אומרת לא. התחרות בין הבנות, הטקטיקות שכל אחת מהן נוקטת על מנת לשבות את ליבו של אלכס ותגובתו אליהן הן הבשר של הסידרה. האם הוא יבחר בזו שמתמסרת בקלות ומתאהבת בו מהרגע הראשון? או בזו שמשחקת אותה קשה להשגה? האם הוא יבחר בבעלת החזה המנותח? האם הוא יבחר בשחורה או באסייתית?

ככל שהסדרה מתקדמת הסיטואציות הבן מעמידים מפיקי הסדרה את אלכס ובנות זוגו הופכות להיות יותר ויותר אבסורדיות ולעיתים מעוררות מבוכה מעיקה אצל הצופה. מצד שני להצצה אל תהליך הדייטינג ולסיטואציות שכל אחר מאיתנו חווה באופן פרטי יש כח מאגי כמעט שאינו מאפשר להוריד את העיניים מהמסך. בשלב המקדם, כשאלכס השאיר ארבע מתמודדות, כל אחת מהן לוקחת אותו, לפגוש את משפחתה והמפגש איך לא, מצולם. במקרה אחד אבי כלה אפשרית שואל אותו למה הוא חושב שהוא מתאים לביתו, המתמודדת כמובן, מתוחה ומתרגשת. לא כל משפחה עושה מאמץ ניכר להרשים את אלכס וגם חלק מהתמודדות עוברות תהליך מסוים שבהן הן מתלבטות האם אלכס הוא הבעל הראוי להן או לא. אחרי כל מפגש משפחתי אנחנו עדים לניתוח של המפגש ע"י כל הצדדים. המשפחה אומרת לבת כיצד התרשמה מאלכס ואלכס מספר לצופה כיצד התרשם מהמשפחה ומה הוא יכול להשליך מכך על המועמדת. זו תהליך לוגי של בעג ונגד אך גם רגשות מעורבים כאן, אלכס לטענתו הולך ומתאהב בכמה מועמדות בו זמנית ובפני חלקן הוא אפילו מתוודה. עם שבע מהן הוא קיים יחסי מין וכל זה במהלך שישה שבועות כשכל ערב הוא מבלה עם אחת אחרת.

בשלב הסופי אלכס נאלץ להכריע בין שתי מתמודדות שמייצגות גם את אופיין הפרטי אך גם שתי טקטיקות שונות. אמנדה, מפיקת אירועים מקנזס, בת 23, גרושה בעלת חזה מוגדל שהתמסרה לו מהרגע הראשון ואינה מחמיצה הזדמנות להביע את אהבתה אליו. וטריסטה, מבוגרת יותר, רקדנית בקבוצת הכדורסל מיאמי היט (שם יפה למעודדת), ששבתה את אלכס במסתוריותה ולא הבהירה לא עד הרגע האחרון כיצד היא מרגישה וכיצד תגיב אם יבחר בה ויציע לה נישואין. בניו יורק טיימס, בעמוד הדעות לא פחות ולא יותר, נכתב שהחלטתו של אלכס תשלול או תאושש את תיאוריית 'החוקים' – רב מכר מלפני כמה שנים בו נטען שעל מנת להשיג גבר על האישה לשחק משחקים, להחשף מעט אך להשאר מסתורית, להביע עניין אך להשאר בלתי מושגת. בפרק האחרון אלכס לוקח אותן לארוחה בבית הוריו שלאחריה מיעצים לו בני משפחתו במי משתיהן לבחור. במהלך סצנה זו נשמע סוף סוף קול הרציונל בדמות אימו ש
ל אלכס שקוראת לו למטבח ושוטפת אותו על כך שהוא עומד להתחתן עם מישהי שהכיר במשך שישה שבועות במסגרת הלא-מציאותית של התכנית. כך היא מערערת את הנחת היסוד של התכנית כולה.

התכנית עשויה בופן כזה שיוצר מתח ובונה את העלילה לקראת סיומו של וכל פרק בסצנה מותחת (עם מוזיקה והכל) בה אלכס מדיח חלק מהמשתתפות, במהלכה אף מקבלת אחת מהן התקף פניקה וקוצר נשימה ומובהלת באמבולנס לבית חולים.

הטון הוולגרי של החדירה לפרטיות והתחייסות להחלטה עם מי להעביר את שארית חייך כמשחק הן מנת חלקן של הרבה מתכניות המציאות שמציעות הרשתות הגדולות של הטלויזיה באמריקה. תכניות אלה הן למעשה ניסוי סוציולוגי מתועד שמטרתו לבדר. הן נבדלות אחת מהשניה לא רק בנושא בהן הן עוסקות ובסוג המשימות שעל המשתתפים למלא אלא גם ברמת השליטה שמפעילים מפיקי התכנית. ההנחה שככל שהכח שמשקיעים מפיקי התכנית בבריאת המציאות בה יפעלו המשתתפים ותיעולם בכיוונים הרצויים להם ייצרו מצבים יותר אנושיים ודרמטים אינה תמיד נכונה.

"פרונטיר האוס", סידרה שבבריאת המציאות שלה הושקעו אמנם שנתיים של עבודת תחקיר ותכנון קפדני אך התיעוד שלה אינו מדיף ריח של תיעול המשתתפים בכיוון זה או אחר, מייצרת מצבים אנושיים דרמטים פי כמה. זו סידרה שפועלת במסגרת אותו זאנר וכוללת גם את התחרותיות והתככנות שאיפיינו את אבות הזאנר כגון סורבייבור, אך מדגישה את האלמנטים ההיסטורים והחינוכיים. ומוכיחה את החוק הידוע של עלילה, אם הנחת היסוד של הסיפור מעניינת ומבוססת היטב, הסיפור כמעט מספר את עצמו. אם לא, תביעות אצבעותיו של התסריטאי או המספר ניכרות בכל רגע. וזו הנחת היסוד:

בסוף המאה התשע עשרה פתחה ממשלת ארה"ב במבצע התיישבות במערב. כל מי שרצה קיבל חלקה של 163 איקר בטריטוריות כמו מונטנה, נברסקה וכו', הקרקע עברה לבעלותו המלאה רק אחרי שגר ועיבד את החלקה במשך חמש שנים. משפחות שלמות לקחו את ילידהן ומטלטליהן ועברו לאזורים נידחים אלו, מוכי קור ורוחות עזות, במטרה לשרוד בהם חמש שנים. הם נקראו הומסטדרס.

סדרת המציאות "פרונטיר האוס" ששודרה לאחרונה בטלויזיה הציבורית פי.בי.אז, מציבה את האתגר בפני שלוש משפחות מן המאה העשרים ואחת (שנבחרו מבין 5000 מתנדבים), ומחזירה אותן לשנת 1883. כל משפחה מקבלת חלקה במונטנה, תדריך בנושא אורחות החיים – כביסה, בישול, טיפול בחיות, כריתת עצים ובניית ביקתות – וביחד הם יוצאים בשיירת עגלות לקחת בעלות על החלקה. במקום חמש שנים, חמישה חודשים. ממאי ועד אוקטובר הם ינסו להתבסס ולאגור מספיק משאבים על מנת לשרוד את החורף הקשה. רק שליש מהמתיישבים האמיתיים שרדו והצליחו לקבל בעלות על הקרקע והחורף הראשון היה זה ששבר את רובם. זה ניראה כמו בית קטן בערבה, התלבושות, העגלות, הביקתות, הנוף הוא נוף הרי הרוקי עוצרי הנשימה. חלום רומנטי – כך חשבו בני הזוג קלון שהתנדבו למשימה עם ארבעת ילדיהם. הם לא חלמו כמה קשה יהיה למשפחה אמידה ממליבו קליפורניה עם שתי בנות-עשרה מפונקות לשרוד מכמות האוכל המצומצמת שבידם וזו שהם יכולים להשיג.
מהתחלה נתקלים המתיישבים הטלויזיונים בקשיים, הדרכים חסומות, הדובים שמסתובבים בחוץ, המחסור בשמפו.
באחד הפרקים בנם הקטן של בני הזוג קלון, שאיבד קילוגרמים ממשקלו בגלל עבודות שנדרש לעזור בהן בוכה מרעב. אימ בדמעות, מתקשה לעמוד בכך. הם לא מצליחים לכבס ולייבש את הבגדים בזמן כך שבעת סופת שלג של אביב במונטנה שתי בנות העשרה,שבקליפורניה עוסקות בעיקר באיפור, נאלצות לצאת להחזיר פרה שברחה ולחלוב אותה, כשרק שמיכות מכסות את גופן. הן מתייפחות מקור או מפינוק והלב יוצא אליהן.

מן הפרט הראשון ועד האחרון, המשפחות חיות ועובדות כמו משפחות בשנת 1883 ונאלצות להתמודד עם הקשיים של אז, עדר פרות ענר עובר בעמק והורס כל מה שנקרה בדרכו, המכולת הקרובה נמצאת מרחק יום רכיבה על סוס, שינה באוהלים עד שהם מצליחים לבנות לעצמם בקתות מעצים שהם צריכים לחטוב בעצמם. יותר מזה הם נאלצים למצוא לעצמם מקורות פרנסה.

משפחה נוספת שהתנדבה למשימה היא משפחת גלן מטנסי, היא אחות והוא מורה. במהלך הסידרה אנו עדים להתפרקות נישואיהם, היא כל הזמן אומרת לו מה לעשות ומאשימה אותו בכל מה שלא מצליח. עד שבאחד הפרקים היא מודה "אנחנו על סף גירושים". בנם לוגן מספק את אחד הרגעים הנוגעים ללב ביותר, הוא זה שאחראי על לול התרנגולות של המשפחה והוא מתחנן לתרנגולות שיטילו ביצים כי הוא יודע שאם לו הוא דינם מוות והוא יפגוש אותן שוב על שולחן האוכל בדמות ארוחת הערב. תרנגולת אחת שלא מטילה נשחטת ע"י אביו והוא פורץ בבכי מר. בסוף הקיץ, אחרי שפחות או יותר נכנסו לשגרה של עבודות בחווה הילדים הולכים לבית הספר המקומי, שבנו הוריהם. ארין גלן בת ה 14 צופה שהחוות יקרסו "הכל כאן מבוסס על עבודה של הילדים" היא אומרת.

ניית ברוקס 31, ואביו הגיעו מבוסטון, ארוסתו של ניית, קריסטן צפויה להצטרף אליו כעבור שישה שבועות, הם יערכו את החתונה בביתם החדש בעמק במונטנה. בינתיים ניית ואביו בונים את הביקתה ושכניהם אף מצטרפים לעזור להספיק אחרת הזוג הטרי יצטרך לישון באוהל בליל כלולותיו. מומחי התכנית אומרים לקריסטן שבימים ההם כלות במערב, לא לבשו שמלות לבנות אלא את השמלה החגיגית היחידה שהיתה ברשותן. פרט היסטורי זה כמעט שובר את קריסטן וארוסה ניית מוציא חלק מחסכונותיו הטלויזיונים על מנת לקנות לה שמלה לבנה.

בינתיים המתיישבים החדשים אוספים חציר לחורף, עצים להסקה, ירקות
כו'. הגברים חווים תחושת חופש. הנשים כורעות תחת נטל עבודות הבית והשיגרה היומיומיות. גורדון קלון, בעל מפעל לחלקי מטוסים, מביא את רוח היזמות, הוא קונה מזקקה. ילדיו אוספים תותי יער והוא מכין משקה אלכוהולי שהוא מוכר לבעל המכולת וגורף רווחים נאים. הדבר גורם למתחים בין שלושת השכנים. קרן גלן, מדגישה שלזקק אלכוהול באותם ימים היה לא חוקי ומטילה צל מוסרי על מעשי שכניה. המתיחוית מתגברות כאשר הפרה של משפחת קלון בורחת כל לילה למכלאה של משפחת גלן ואלה מבקשים תשלום על שיכון הפרה במכלאתם.

הילדים משולהבים מההליכה לבית הספר כי היא פותרת אותם מעבודות בבית, בי הזוג קלון נהנים סוף סוף מקצת פרטיות בביקתה הקטנה. אצל משפחת גלן הסיפור שונה. הקרע בנישואין מוחשי עוד יותר כאשר הילדים אינם. מרק גלן מרגיש שמצא את יעודו בחיים, הסיפוק נותן לא תחושת כח אך הוא ממשיך לעשות מה שאישתו אומרת לו. עושה ומתלונן.

המתיחות גואה בקהילה הקטנה לקראת סוף חמשת החודשים כשהמומחים ההסטורים מגיעים להעריך את סיכויה של כל משפחה לשרוד את החורף. כשהמומחית לענייני הבית מרימה את המזרון של בני הזוג קלון מתגלה מיטת קפיצים, מותרות שהגיעו למערב רק חמישים שנה לאחר התקופה בה אמורים היו לחיות. גורדון קלון אומר שהם מצאו את המיטה בקרבת מקום, בהתרגשות הוא מוסיף "אם הזדמנות נקרית בדרכך לשפר את חייך, אתה חוטף אותה, זו הרוח האמריקאית וזה מה שהמתיישבים של אז היו עושים".

לקראת העזיבה, השלג הראשון מתחיל לרדת והמשתתפים עוסקים בחשבון נפש. ניית דומע כשהוא מספר שהדבר החשוב מבחינתו הוא שהצליח לבלות זמן איכותי עם אביו. גם קונור קלון הקטן מספר כמה הוא נהנה שאביו מלמד אותו לעשות דברים כמו לדוג. לוגן גלן מסביר כיצד הוא למד להשתמש בדמיון שלו על מנת לבדר את עצמו. אדריאן קלון שמחה מאוד לחזור לשנת 2001. בנותיה בוכות.
חודשיים אחר כך באחוזתה החדשה במליבו אדריאן מסתובבת סהרורית בבית מאז שחזרה ממונטנה הבית ניראה לה קצת גדול מידי. אך כשהיא מגיעה לחדר הכביסה, היא לוחצת על כפתורי המכונות החדשות והנוצצות בעונג ומכריזה "זה החופש שלי". בעלה גורדון, עסוק בנסיעות מאז החזרה מוצא זמן, בפעם השניה בחייו, לכסח את הדשא בעצמו ביחד עם בנו הקטן. ושתי בנות העשרה משתכתשכות בג'אקוזי וטוענות שמשעמם במאה העשרים ואחת "מה כבר יש לנו לעשות? רק ללכת לקניון".

חמשת החודשים כך אומר מרק גלן לימדו אותי מי אני ומה אני רוצה להיות. הם לימדו אותו גם שנישואיו נכשלו. קרן ומרק גרים בנפרד, מרק מחכה לסוף החורף שהוא יוכל לחזור למונטנה ואולי לקנות שם פיסת אדמה. בביתה של קרן, לוגן הקטן שחיוכו שבה את לב הצופים כשהיה במונטנה יושב שעות מול המסך ומשחק משחקי מחשב, בפנים חתומות. וניית וקריסטן, הם בירח דבר ארוך במקסיקו.

מה שמרתק את הצופה למסך הוא הדרמה שמתחוללת לאורך חמשת החודשים, המתיחות בין המשפחות ובתוכן, התככים וההתמודדות עם הקשיים. יש המון הומור בדמויות של המשתתפים, הניסיון שלהם לשרוד מוציא החוצה מיד את תכונות האופי שלהם והקשר רגשי מתפתח אצל הצופה כלפיהם. כמה שקשה להאמין לאחר כל מה שסופר לעיל החדירה לפרטיות של המשתתפים בסדרה נעשית בצורה מעודנת ומבוקרת לעומת "הרווק" הוולגרית. שתי הסדרות מדביקות את הצופה למסך, אך בעוד שב"פרונטיר האוס" אנו עדים למצבים דרמטים פי כמה, איננו מרגישים מבוכה אלא להפך, אנו מרגישים שתוך כדי בידור, אנחנו לומדים משהו. הרווק גורמת לצופה מבוכה כפולה, אחת עבור המשתתפים שנחשפים ברגעי חולשתם והשניה מבוכתו עצמו על כך שהוא צופה בסדרה.

"פרונטיר האוס" הופקה בשיתוף הטלויזיה הבריטית לאחר ההצלחה לה זכתה בארה"ב הסדרה הבריטית "בית 1900" בה נשלחו מספר משפחות בריטיות לחיות בלונדון של שנת 1900. אותו צוות הפקה שוקד כעת על סדרת "אפסטיירס דאונסטיירס" שתנסה לשים אנשים מהמאה שלנו בסיטואציה של 'אדונים ומשרתים' באחוזה אנגלית, ברוח הסרט גוספורד פארק של רוברט אלטמן.

וכאן או מגיעים לשורה התחתונה שמסבירה הכל. זאנר טלויזית המציאות הוא בעיקר מציאה כלכלית עבור תחנות טלויזיה. זהו זאנר בו נחסכות עלויות שכר שחקנים שישנן בסדרות דרמה שמגיעות לסכומים אסטרונומים (לדוגמא כל אחד מחברי הצוות של "חברים" מרויח מליון דולר לפרק) ומצד שני נחסכות בו העלויות הגדולות של תחקיר עיתונאי שנדרשות בתכניות כמו "שישים דקות" ומקבילותיה, שעיטרו עד לאחרונה כל ערב בפריים טיים. עלות סדרות מציאות כמו הרווק היא אפסית לעומת עלותן של סדרות כמו "פרונטיר האוס" ולכן אנו רואים הרבה יותר מן הסוג הראשון. את הסוג השני מממנת רשת השידור הציבורית שמחוייבת לאיכות ומתקיימת ברובה מתרומות של צופים וקרנות שונות. ולכן ניאלץ כנראה לשרוד הרבה שידורים חוזרים עד שנזכה לצפות בסדרת המציאות האיכותית הבאה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בטי בום  On נובמבר 9, 2003 at 3:20 am

    ביביסי פריים שידרו את תוכנית המציאות הטובה ביותר שראיתי.
    http://www.hawes16.freeserve.co.uk/cast.htm
    בדומה לתוכנית שציינת לשבח, גם שם לא מדובר היה בתאוות פירסום חלולה ובמציצנות תואמת. גם שם התוכנית התכוונה- והעובדה שהתקיימה בשנת 2000 רק מחדדת זאת- לבדוק באיזו מידה המודרניזציה רלונטית לקיום האנושי. וגם שם המרחק מתרבות השפע הוכיח שמשהו רקוב בממלכת המערב.
    התוכניות הללו הן מסמכים סוציולוגיים מרתקים ומעוררי מחשבה כי הן היחידות לתווך מציאות שאינה נגועה ברדיפת פירסום ועושר. הפרס היחיד בו זוכים המשתתפים הוא חוויה בלתי נשכחת שבמסגרתה הם יכולים לבחון את גבולותיהם ולמצוא מה מהותי לקיומם השפיר.
    חבל שתוכניות המציאות הללו מועטות ביחס לתוכניות שמרדדות את המציאות לקלישאות ולסלוגנים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: