הבדיעבדניקים

בסוף השבוע הותקפנו בגל פרסומים על עוד כמה בדיעבדניקים חדשים. הבדיעבדניק המצוי, לאחר שעזב את עמדת הכח או את תפקיד השררה, מביע לפתע דעות המנוגדות לעמדת המערכת ממנה בא.

1.
ארבעת ראשי השב"כ לשעבר התראיינו בידיעות אחרונות ואמרו שאנחנו הולכים לקראת קטסטרופה אם לא נפנה התנחלויות, נצא מהשטחים ונעשה סוף סוף שלום עם הפלסטינים. כשהיו בתוך המערכת הם היו המוציאים לפועל של מדיניות הסגרים, העינויים, הטילטולים, המעצרים המנהליים, שוד הקרקעות ועוד אמצעי דיכוי המופעלים כלפי הפלשתינים. ולא נותר לנו אלא לשאול, מה הועלתם בכך שעכשיו שאין לכם את הכח להשפיע אתם אומרים את מה שאתם אומרים? למה נזכרתם רק עכשיו? אולי אם הייתם מביעים עמדות אלו כשהייתם נושאי תפקידים בכירים לא היינו בדרך לקטסטרופה כיום? אולי אז המחיר היה גבוה מידי והעדפתם פשוט להיות יס מנים של המערכת שקידמה אתכם?

2.
אברהם בורג מצהיר מעל דפי עיתון הארץ שהמדינה פושטת רגל, שמי שיכול עוזב אותה, שהיא לא מוסרית ועוד ועוד. פעם כשהיה יושב ראש הכנסת, או התמודד על תפקיד בכיר במפגלת העבודה או במילים אחרות, כשהיה לו את הכח לשנות משהו ולהשפיע הוא לא היה מעז להתבטא כך (נדמה שאפילו לחשוב כך לא היה מעז). עכשיו, שהוא בעצם לא יכול לעשות כלום מלבד לקבל כותרת בהארץ אנחנו מקבלים עוד בדיעבדניק.

3.
מר סורוס, כך ע"פי פרסומים הצטרף למאבק נגד הגלובליזציה. האיש שהתעשר ממבצעים פיננסים שגרמו להתמוטטות כלכלות בעולם השלישי עובר צד. אזרחי עולם שלישי שדודים, עכשיו שהוא כבר עשיר מופלג והוא לא צריך להרוס חיים של מיליוני מסכנים ברחבי העולם כדי להרויח עוד קצת, עכשיו הוא פועל לטובתכם.

 

תופעת הבדיעבדניקיות, כפי שאנחנו רואים חוצה גבולות, תחומים ומעמדות. הצבא למשל הוא בית גידול נפלא לכך. ישנם כרגע בצמרת הצבא כמה קצינים שאפשר לראות להם בעיניים שהם כבר מייחלים ליום שיוכלו להתחמם לאורה של המדורה הבדיעבדניקית, להטיף לשלום, שויון ואחוות עמים. בינתיים הם עוד 'חייבים' להטיל כתרים, להרוס בתים, לסגור מחסומים, לעקור מטעים אבל בקרוב הם יצאו לפנסיה ואז מובטח להם שקט נפשי אדיר וצחצוח מצפון במחי כתבה. הבכיר שבהם הרמטכ"ל יעלון, כבר ממש לא יכול לחכות לשחרור וכבר עכשיו הוא יורה ובוכה.

אומץ לב ציבורי אינה התכונה החזקה של המנהיגים כאן ולא של משרתי הציבור הבכירים. לא ירחק היום שאפילו האלוף דן חלוץ יצא נגד החיסולים ושר בריאות לשעבר יודיע שהעישון מועיל לבריאות ויקים עמותה לקידום העישון בישראל.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • חנן כהן  On נובמבר 17, 2003 at 1:13 pm

    לא כל יום ממציאים מילה אבל היום זה היום שלך, רוני.

  • רוני  On נובמבר 17, 2003 at 2:17 pm

    אבל במקרה של אברום לא קניתי.
    מישהו מעיז לחדד את דעותיו, מישהו שמצהיר במפורש שעם הדעות האלה ממש הוא הולך לרוץ לראשות מפלגת העבודה, למה זה פגום? איפה הבעיה?
    האיש עושה חשבון נפש, אומר שהוא פספס כי לא היה לו אומץ לעמוד על שלו, על דעותיו, ומעיז לשנות את זה.
    אני בעדו.

  • דנה  On נובמבר 17, 2003 at 2:34 pm

    חנן צודק – עלית על תופעה, מצאת לה ביטוי מדויק, ועכשיו נותר רק לתהות איך אנחנו גורמים לבדיעבדניקים של מחר לא לחכות לבדיעבד. והקטע עם יעלון הוא ההיסטרי מכולם. אם הוא כזה איש שלום, למה נמשכות מדיניות החיסולים, הענישה הקולקטיבית, הדיכוי, ההשפלה, החישוף, וכן הלאה?

  • עידו  On נובמבר 17, 2003 at 5:34 pm

    עמי איילון לא בעניין! מאז יצא לאזרחות, הוא מדבר, וגם עושה, באופן הכי גלוי וישיר ועקבי. כראש שב"כ הוא אולי מיעט להתבטא לתקשורת, אבל זה מתחייב מתפקידו. אל תשכחי שקודמיו לא יכלו להתבטא בתקשורת באופן גלוי גם אילו רצו.

    הוא האחרון שאפשר לקרוא לו יסמן.

    דוגמה קטנה: כשהיה ראש השב"כ, המליץ לאפשר לח"כ ערבי להיות חבר ועדת חו"ב – לראשונה. כל קודמיו של איילון בתפקיד המליצו שלא לאפשר זאת – הרי אם יהיה בלגן, הם ישאו באחריות – אבל עמי החליט את ההחלטה הנכונה.
    דוגמה שנייה: כבכיר בחיל הים, הביע עמדה כנגד פרויקט ספינות הסער 5, שהיה אז בפיתוח, אף שכל יתר פיקוד החיל תמך בהן במרץ. זה לא עזר לו אמנם, אבל הוא הביע עמדה. (בדיוני החיל, לא בתקשורת).
    בקיצור אם יש איש עם יושרה הרי הוא עמי איילון ולא יפה לכלול אותו בבדיעבניקים.

  • נמלים  On נובמבר 17, 2003 at 5:35 pm

    גם לי יש מה לומר בכל נושא ועניין. אני נמלים.

  • גיא לשם  On נובמבר 17, 2003 at 10:12 pm

    לחלק של ראשי השב"כ לצערי אינני מסכים (גילוי נאות – אני כותב במוסף לשבת בו התפרסם הראיון המרובע אבל קראתי אותו כמו אחרון הקוראים).
    נדמה לי שעוצמתו של הראיון הוא בהסכמתם של הארבעה לומר הכל בשמם ובמשותף, מה שאמרו גם בעבר בתידרוכים לעיתונאים אך בשל מגבלות תפקידם שלא לייחוס.
    לעניין סורוס – למתעניינים הייתי מציע לקרוא ראיון מדהים עם הסופר גור וידאל שפורסם לאחרונה בלוס אנג'לס טיימס. הוא אומר דברים מאד חכמים, הרבה יותר קיצוניים והרבה יותר ישרים מבחינה אינטלקטואלית.

  • רובי  On נובמבר 17, 2003 at 11:05 pm

    צודקת בהחלט.
    תרבות ה"בדיעבד" כל כך חזקה פה עד שבלי לשים לב אנחנו מגיעים לשיעור ועדות חקירה ממלכתיות מהגבוה בעולם.

    יום אחד עוד תהיה ועדת חקירה ממלכתית על זה, אני בטוח. אולי בתקופת הגלות הרביעית הבאה עלינו לטובה.

  • ניר  On נובמבר 18, 2003 at 10:12 pm

    רוני – הראייה של בכירי צה"ל והשב"כ כאנשים שמתעללים בפלשתינים להנאתם האישית אמנם מקובלת כאקסיומה באתר הזה, ובכל זאת היא שטחית וילדותית.

    רובי – אותו דבר לגבי "הגלות הרביעית". אולי באמת נפסיק עם הקשקוש הזה של "סוף המדינה"? הרי אם באמת היית חושב כך, עוד היית חי כאן ומחכה לספינה שתטבע?

  • רובי  On נובמבר 18, 2003 at 11:18 pm

    אני חי כאן כי אני מאמין שזה מקומי. דווקא בגלל הסכנה של הגלות הרביעית. ואני לא מחכה שהספינה תתבע, אלא מנסה לעזור ולכוון אותה, עד כמה שאני הקטן יכול.

  • רוני  On נובמבר 19, 2003 at 2:13 pm

    שאלתי היא לא אם הם אומרים את הדברים לעיתונאים ליחוס או שלא ליחוס. שאלתי היא האם כשהם יושבים בדיונים אצל רוה"מ הם אומרים שדעתם המקצועית היא שצריך לצאת מהשטחים ולפנות התנחלויות ושהם מסרבים לחסל כי זה לא עוזר. מסופקתני שכך הדבר.

    בכל מקרה מישהו מעיתונך חש דברים דומים
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2820558,00.html

  • ניר  On נובמבר 19, 2003 at 8:00 pm

    יפה אמרת. אני מרגיש כמוך, שצריך לכוון את המדינה למסלול נכון יותר. אבל הקריאה "המדינה נגמרת", שנשמעת היום כתגובה על כל ענן בשמיים, רחוקה מלהיות קונסטרוקטיבית.

    אני מאמין שנגיע לימים יותר טובים – במעשים, אולי גם בזכות דיבורים, בטח לא בהיסטריה.

  • שלמה ארד  On מרץ 18, 2004 at 3:50 pm

    הבּדימוּסניקים זה גם נכון. כי בממסד מדברים פוליטיקלי קורקט, וכשיוצאים לדימוס מדברים כבר בשפה של התקשורת. את צודקת מאוד. אני לא מאמין לצערי שהולך לקרות כאן משהו טוב, אלא אם ארה"ב ואירופה יעשו ביניהן "שלום עולמי" ויבואו הנה לעשות סדר אחת ולתמיד. עד אז המתנחלים ישלטו ברחבי האימפריה הישראלית, פושטת הרגל והיד. ש.א.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: